סעיף 29 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987, הפסקת שירות שידור.

(א)בלי לגרוע מהאמור בתקנה 18(ו), יפסיק בעל זכיון שירות שידור למנוי וינתקו מתחנת השידור על פי בקשתו של המנוי; הפסקת שירות כאמור תיעשה במועד שנקב המנוי בבקשתו ולא יאוחר מתום ארבעה עשר ימים מהמועד האמור.

(ב)בעל זכיון רשאי להפסיק שירות שידור למנוי ולנתקו מתחנת השידור אם התקיים אחד מאלה:

(1)המנוי לא שילם תשלום שהוא חב בו בעד שירות שידור שקיבל, במועד שנקבע לתשלומו בהסכם ההתקשרות שלו עם בעל הזכיון;

(2)המנוי הפר תנאי בהסכם ההתקשרות שבינו לבין בעל הזכיון אשר נקבע כי הוא תנאי מהותי;

(3)המנוי השתמש שלא כדין או הרשה לאחר להשתמש כאמור ברשת כבלים או בכל התקן אחר שהתקין לו בעל זכיון לצורך קליטת השידורים בחצריו.

(ג)לא יופסק שירות למנוי במקרים המפורטים בתקנת משנה (ב)(1) ו־(2), אלא לאחר שבעל הזכיון נתן לו הודעה מוקדמת בכתב עשרה ימים לפחות לפני מועד ההפסקה הצפוי; בהודעה יצויין כי למנוי ניתנת הזדמנות, תוך הזמן שייקבע בהודעה, לתקן את המעשה או המחדל שבשלו יופסק השירות.

(ד)הופסק שירות שידור למנוי, רשאי בעל הזכיון להסיר ולסלק מחצריו של המנוי את הציוד שהעמיד לרשותו ושבאמצעותו קלט המנוי את שידוריו.

(ה)בעל זכיון אינו רשאי לחייב מנוי בתשלום דמי מנוי בעד התקופה שבה הופסק לו שירות השידור לפי תקנה זו.