תקנות1987הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 30 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987, חידוש שירות למנוי.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ד׳: חובות בעל זכיון וסמכויותיו כלפי מנוייו / סימן ג׳: הפסקת שירות שידור וחידושו
30. חידוש שירות למנוי
(א)בעל זכיון יחדש את השירות למנוי על פי בקשתו, ואולם אם הופסק השירות לפי תקנה 29(ב)(1) עד (3), תנאי מוקדם להגשת הבקשה, שתוקן המעשה או המחדל שהביא להפסקת השירות; חידוש שירות כאמור ייעשה תוך שלושים ימים מיום שהגיש המנוי את הבקשה.
(ב)חידש בעל זכיון את שירות השידור למנוי כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא לחייב את המנוי בעד חידוש השירות כלהלן:
(1)ב־20% מדמי ההתקנה – אם מיום הפסקת השירות עד יום החידוש טרם חלפו ששה חדשים;
(2)ב־30% מדמי ההתקנה – אם מיום הפסקת השירות עד יום החידוש חלפו בין ששה חדשים לשמונה עשר חדשים;
(3)ב־50% מדמי ההתקנה – אם מיום הפסקת השירות עד יום החידוש חלפו למעלה משמונה עשר חדשים.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי בעל הזכיון לחייב מנוי במלוא דמי ההתקנה בעד חידוש שירות אם השירות במקרה הופסק עקב שימוש כאמור בתקנה 29(ב)(3).
(ד)בתקנה זו, ”דמי התקנה“ – כמשמעותם בתקנה 19(1)(א)(1) או 19(2)(א), לפי הענין, ביום חידוש השירות.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.