תקנות2006הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006, אחסנת רכב.
1. אחסנת רכב
(א)רכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש (להלן – ההודעה), רשאי שוטר להורות לבעל הרכב, או למי שהרכב ברשותו באותה שעה, להעבירו או לגררו למגרש אחסנה שאושר לכך בהתאם לתקנות אלה, בתוך פרק זמן סביר שיינקב בהודעה (להלן – מגרש אחסנה).
(ב)מגרש האחסנה שיאוחסן בו הרכב, ייקבע בהתחשב בהצעתו של הנהג, מבין מגרשי האחסנה שיש בהם, באותה שעה, מקום לאחסון הרכב, ולאחר שהוצג לפניו המידע אודות מיקומם של מגרשי האחסנה והוצאות האחסנה בכל אחד מהם.
(ג)לא הועבר הרכב למגרש אחסנה בתוך פרק הזמן הנקוב בהודעה או בצו איסור שימוש, רשאי קצין משטרה לגררו או להורות לגררו למגרש אחסנה באמצעות גורר שאושר לכך בהתאם לתקנות אלה (להלן – גורר), ובלבד שהבטיח כי הגורר נקט אמצעי זהירות סבירים הדרושים להבטיח את בטיחות הגרירה ולמנוע נזק לרכב בעת גרירתו.
(ד)איסור השימוש יחל במועד מתן ההודעה ואולם בחישוב התקופה הנקובה בהודעה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד העמדת הרכב במגרש האחסנה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.