Skip to main content

Regulations2006

Section 1 of תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006, אחסנת רכב.

1. אחסנת רכב

(א)רכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש (להלן – ההודעה), רשאי שוטר להורות לבעל הרכב, או למי שהרכב ברשותו באותה שעה, להעבירו או לגררו למגרש אחסנה שאושר לכך בהתאם לתקנות אלה, בתוך פרק זמן סביר שיינקב בהודעה (להלן – מגרש אחסנה).

(ב)מגרש האחסנה שיאוחסן בו הרכב, ייקבע בהתחשב בהצעתו של הנהג, מבין מגרשי האחסנה שיש בהם, באותה שעה, מקום לאחסון הרכב, ולאחר שהוצג לפניו המידע אודות מיקומם של מגרשי האחסנה והוצאות האחסנה בכל אחד מהם.

(ג)לא הועבר הרכב למגרש אחסנה בתוך פרק הזמן הנקוב בהודעה או בצו איסור שימוש, רשאי קצין משטרה לגררו או להורות לגררו למגרש אחסנה באמצעות גורר שאושר לכך בהתאם לתקנות אלה (להלן – גורר), ובלבד שהבטיח כי הגורר נקט אמצעי זהירות סבירים הדרושים להבטיח את בטיחות הגרירה ולמנוע נזק לרכב בעת גרירתו.

(ד)איסור השימוש יחל במועד מתן ההודעה ואולם בחישוב התקופה הנקובה בהודעה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד העמדת הרכב במגרש האחסנה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה), התשס״ו–2006⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring