סעיף 6 לתקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ״ט–1989, הוראות לענין אזורים נגועים.

הוכרז אזור, כפר או אתר כאזור נגוע, יחולו בנוסף על הוראות הפקודה הוראות אלה:

(א) 1.בעל הצאן הנגוע יעביר, תוך יומיים, לרופא הוטרינר הממשלתי האזורי, ביד או בדואר רשום, הודעה על מספר ראשי הצאן שבבעלותו. בהודעה יפרט את סוגו, מינו ומקום הימצאו של הצאן;

2.השתנה מספר ראשי הצאן עקב המלטה או תמותה, יודיע על כך בעל הצאן, בדרך ובזמן שנקבעו בתקנת משנה (א)1;

(ב)צאן שלא נמסרה עליו הודעה לפי תקנה 6(א), רשאי רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לתפסו ולהעבירו למקום הנראה לו לשם ביצוע סימונים ובדיקות; בעל הצאן או המחזיק ישא בכל הוצאות העברת הצאן, הזנתו ושאר הפעולות שנעשו לגביו כאמור;

(ג)רופא וטרינר ממשלתי רשאי לחייב בעל צאן להקים מכלאה מגודרת כפי שיורה לצורך ביצוע בדיקות בצאן;

(ד)רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות על העברת הצאן למקום שייראה לו לצורך ביצוע בדיקה או להסגר;

(ה)בעל עדר נגוע לא יחזיק את עדרו ולא ירעה אותו אלא במקום שאושר מראש ובכתב על ידי רופא וטרינר ממשלתי;

(ו)בעל צאן נגוע שקיבל אישור כמפורט בפסקה (ה), לא ירעה את הצאן הנגוע במרחק הקטן מ־300 מטר מבקר וצאן אחר;

(ז)לא יוציא אדם ולא יעביר מספוא, קש, רפד או פרש מהאזור הנגוע אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי;

(ח)בעל הצאן הנגוע או המחזיק בו ינקה ויחטא את האזור הנגוע בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינר ממשלתי;

(ט)רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעל הצאן על השמדת הפרש, הרפד, הקש או המספוא באזור הנגוע, בדרך הנראית לו.