תקנות1988הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 19 לתקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ״ח–1988, ערעור על החלטת בית דין צבאי להפסיק עבודה צבאית.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ה׳: סדרי דין בערעור ובעתירה
19. ערעור על החלטת בית דין צבאי להפסיק עבודה צבאית
(א)גזר בית דין צבאי על אסיר בעבודה צבאית עונש, שאינו עונש מאסר, בשל עבירה אחרת, והחליט כי העבודה הצבאית תופסק וכי האסיר ישא את יתרת עונשו בבית סוהר (להלן – ההחלטה בדבר הפסקת העבודה), תהא ההחלטה בדבר הפסקת העבודה נתונה לערעור תוך שבעה ימים מיום ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש או בא כוחו, או מהיום שהומצאה למערער, אם ניתנה שלא בפניו ושלא בפני בא כוחו, לפני שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים; המשיב בערעור יהיה התובע הצבאי הראשי.
(ב)על ערעור לפי תקנת משנה (א) תחול תקנה 18(ב), (ג) ו־(ד).
(ג)ביקש המערער לדחות את ביצוע ההחלטה בדבר הפסקת העבודה, יחול על הבקשה סעיף 489 לחוק.
(ד)נדחה ביצוע ההחלטה בדבר הפסקת העבודה, תחול תקנה 14(ח) בשינויים המחוייבים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ״ח–1988 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.