סעיף 3א לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ״ד–2023, דחיית מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה סופית החל בתקופה הקובעת השנייה.

(א)נקבע בפסק דין חלוט של בית משפט או בית דין, או בהחלטה סופית של גוף או אדם אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין, מועד לעשיית פעולה בידי אדם הזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השנייה, והמועד האמור חל בתקופה הקובעת השנייה, יידחה המועד האמור בתקופת הדחייה כמשמעותה בסעיף 2א(א), ובלבד שהאדם הזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השנייה או מי מטעמו, הודיע על כך לצד השני להליך.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט או בית הדין, לבקשת הצד השני להליך, להורות כי המועד האמור באותו סעיף קטן לא יידחה או כי יידחה לתקופה קצרה מתקופת הדחייה האמורה בו, אם סבר, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שנתן לאדם הזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השנייה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.