סעיף 4 לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985, הגדרות.

בפרק זה –

”ארגון עובדים“ – ארגון עובדים או ועד עובדים אשר לפי הסכם יש לנהל עמו דיון, משא ומתן או התייעצות לענין פיטורים, ובאין הסכם כאמור – ועד העובדים;

”גוף ציבורי“ –

(1)כל משרד ממשרדי הממשלה;

(2)כל גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין סימן ג׳ – גם למעט בנק ישראל;

(3)תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;

”מנהל כללי“ –

(1)במשרד ממשרדי הממשלה – המנהל הכללי של המשרד;

(2)במערכת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט;

(3)במערכת בתי הדין הרבניים – מנהל בתי הדין הרבניים;

(4)במינהל מקרקעי ישראל – מנהל המינהל;

(5)ברשות מקומית – ראש הרשות המקומית;

(6)בכל גוף ציבורי אחר – מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד של אותו גוף;

”מעביד“ – כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;

”עובד“ – לרבות חייל בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;

”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וכן קיצבה המשתלמת מאת מעביד או מאת קופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה;

”תשלום נילווה“ – כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;

”השכר הקובע“ – השכר וכל תשלום נילווה שאדם קיבל או היה זכאי לקבל לפני תחילת התקופה הקובעת, בצירוף הפיצוי המיוחד שנקבע לפי תקנה 5(א);

”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין פרק זה, דרך כלל או לענין מסויים.