תקנות2003הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 20 לתקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003, תוקפו של היתר.
20. תוקפו של היתר
תיקון: תשע״ז
(א)תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי לגז רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת.
(ב)החלטת רשות הרישוי לגז בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנתיים מהיום שבו נמסרה למבקש הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר.
(ג)תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה.
(ד)הוחל בעבודה על פי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש רשות הרישוי לגז את ההיתר על פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו.
(ה)לא הוחל בעבודה בתוך שנה אחת מיום הוצאת ההיתר – בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי לגז, לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר, המדינה או מי מטעמה, לחדשו.
(ו)תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ה) הוא לשנה.
(ז)לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי לגז שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.