Regulations2003The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 20 of תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003, תוקפו של היתר.
20. תוקפו של היתר
תיקון: תשע״ז
(א)תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי לגז רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת.
(ב)החלטת רשות הרישוי לגז בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנתיים מהיום שבו נמסרה למבקש הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר.
(ג)תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה.
(ד)הוחל בעבודה על פי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש רשות הרישוי לגז את ההיתר על פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו.
(ה)לא הוחל בעבודה בתוך שנה אחת מיום הוצאת ההיתר – בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי לגז, לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר, המדינה או מי מטעמה, לחדשו.
(ו)תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ה) הוא לשנה.
(ז)לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי לגז שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר.
The text on this page is adapted from the entry תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.