סעיף 1 לכללי מס הכנסה (נכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977, ניכוי דמי פינוי.

(א)דמי פינוי ששילם בעלו של מושכר (להלן – הנישום) בשל פינוי דייר מוגן מהמושכר שרכשו כשהוא פנוי או רכשו תפוס והפינוי הוא לאחר תום שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי כך:

קיבל הנישום באותה שנת מס דמי מפתח בשל השכרת בנין כלשהו ינכה את דמי הפינוי תחילה כנגד דמי המפתח ואם סכום דמי המפתח הוא פחות מ־50% מדמי הפינוי, יותר ניכוי של סכום נוסף עד לסכום המשלים את דמי המפתח ל־50% מדמי הפינוי, כנגד דמי שכירות שקיבל מבנינים שהוא משכיר, והיתרה תנוכה בשנים הבאות; ובלבד שאם קיבל הנישום בשנים הבאות דמי מפתח, תנוכה היתרה מדמי המפתח תחילה.

(ב)דמי פינוי ששילם נישום בשל פינוי דייר מוגן ממושכר שרכשו כתפוס ופונה לפני שחלפו שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי, החל בשנת המס שבה שולמו, לפי שיעור הפחת הקבוע לאותו נכס על פי הפקודה; ובלבד שאם נתקבלו בשנה פלונית דמי מפתח מהמושכר ינוכו דמי הפינוי, על פי השיעור האמור, מדמי המפתח תחילה.