סעיף 3 לצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ז–1957, מילווה צמוד ערך.

(א)בסעיף זה –

(1)”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי או למדד יוקר המחיה;

(2)”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;

(3)”מוסד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954.

(ב)שיעור הריבית המכסימלי למילווה שהוא כולו צמוד־ערך יהיה –

(1)אם הוא ניתן על ידי מוסד בנקאי – שבע ורבע למאה לשנה;

(2)אם הוא ניתן על ידי מוסד בנקאי שהוכרז על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כבנק אפותיקאי – שבע וחצי למאה לשנה;

(3)במקרים אחרים – ששה וחצי למאה לשנה.

(ג)שיעור הריבית המכסימלי למילווה שחלק ממנו בלבד צמוד־ערך, הוא –

(1)לחלק המילווה הצמוד – כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)לחלק המילווה הבלתי צמוד – שיעור הריבית המכסימלי החל על אותו מילווה לפי צו זה.

(ד)מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה, אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן – החלק הנוסף), יראו כצמוד־ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה, שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.