סעיף 1 לצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958, הגדרות.

בצו זה –

”מילווה“, למעט –

(1)מילווה שניתן במטבע־חוץ ולקבלתו ולתנאיו ניתנה רשות מאת המפקח על מטבע־חוץ לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941 (להלן – מילווה־חוץ);

(2)מילווה שניתן מתוך כספי מילווה־חוץ, אם הרשות לקבלתו כאמור בפסקה (1), ניתנה בתנאי שהוא ישמש למתן המילווה האמור;

(3)מילווה שניתן על ידי חברה שעסקה או חלק מעסקה הוא מתן מילווה, מתוך כספים שנתקבלו על ידיה במטבע־חוץ או במטבע ישראלי הנובע מפדיון איגרות מדינת ישראל, מילווה העצמאות או איגרות מדינת ישראל מילווה הפיתוח, תמורת הקצאת מניות באותה החברה אם המפקח על מטבע־חוץ נתן רשות לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941, להקצאת המניות, ולקבלת הכספים והתנה שהם ישמשו למתן המילווה האמור, או אם המפקח על מטבע־חוץ נתן אישור למילווה האמור;

”מוסד בנקאי“ ו”מוסד כספי“ – כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954.