סעיף 4 לצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958, מילווה צמוד־ערך.

(א)בסעיף זה –

(1)”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי או למדד יוקר המחיה;

(2)”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;

(3)(בוטלה);

(4)(בוטלה);

(5)”חברת ביטוח“ – חברה אשר מלאה את התנאים שנקבעו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951.

(ב)שיעור הריבית המכסימלי למילווה שהוא כולו צמוד ערך יהיה –

(1)אם הוא ניתן על ידי מוסד בנקאי, מוסד כספי, או על ידי חברת ביטוח – שמונה למאה לשנה;

(2)בכל מקרה אחר – שבעה למאה לשנה.

(ג)שיעור הריבית המכסימלי למילווה שחלק ממנו בלבד צמוד־ערך, הוא –

(1)לחלק המילווה הצמוד – כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)לחלק המילווה הבלתי צמוד – שיעור הריבית המכסימלי החל על אותו מילווה לפי צו זה.

(ד)מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה, אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן – החלק הנוסף), יראו כצמוד־ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.