Skip to main content

Order1958

Section 4 of צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958, מילווה צמוד־ערך.

4. מילווה צמוד־ערך

תיקון: תשי״ט, תשי״ט־2, תשכ״א, תשכ״ג, תשכ״ג־2

(א)בסעיף זה –

(1)”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי או למדד יוקר המחיה;

(2)”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;

(3)(בוטלה);

(4)(בוטלה);

(5)”חברת ביטוח“ – חברה אשר מלאה את התנאים שנקבעו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951.

(ב)שיעור הריבית המכסימלי למילווה שהוא כולו צמוד ערך יהיה –

(1)אם הוא ניתן על ידי מוסד בנקאי, מוסד כספי, או על ידי חברת ביטוח – שמונה למאה לשנה;

(2)בכל מקרה אחר – שבעה למאה לשנה.

(ג)שיעור הריבית המכסימלי למילווה שחלק ממנו בלבד צמוד־ערך, הוא –

(1)לחלק המילווה הצמוד – כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)לחלק המילווה הבלתי צמוד – שיעור הריבית המכסימלי החל על אותו מילווה לפי צו זה.

(ד)מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה, אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן – החלק הנוסף), יראו כצמוד־ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring