סעיף 18 לצו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בתי זיקוק לנפט בע״מ), התשס״ז–2007, מגבלות נוספות על פעילות החברה.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, החברה לא תרכוש שליטה או 5% או יותר מאמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו שיווק תזקיקים בתחנות תדלוק, אשר הממונה על ההגבלים העסקיים קבע לגביו כאמור בסעיף קטן 3(ד)(4), אלא אם כן קבעו השרים, לאחר התייעצות עם הממונה, כי יהיה ברכישה כדי לקדם את התחרות במשק הדלק.

(ב)החברה לא תחזיק שליטה ולא תהיה בעלים, מחזיק או מפעיל, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתה או שהיא מחזיקה בו 5% או יותר מאמצעי שליטה, של תשתית נמלית לייבוא או לייצוא של מוצרי נפט בישראל, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:

(1)התשתית האמורה היתה בבעלותה, בהחזקתה או הופעלה על ידה, לפי הענין, במועד פרסום הצו;

(2)התשתית האמורה הוקמה על ידי החברה ברצועת הקרקע שבה, במועד פרסום צו זה, קיימת תשתית כאמור בפסקה (1).

(ג)החברה לא תהיה בעלת מונופולין, כמשמעו בסעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, בין אם הוכרז ובין אם לא, בניפוק, בהזרמה או באחסון של מוצרי נפט בישראל, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתה או שהיא מחזיקה בו 5% או יותר מאמצעי שליטה, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:

(1)פעילות זו התקיימה באותו היקף במועד פרסום הצו, או

(2)התקיימו התנאים לפי סעיף 3(ד)(3)(ב)(1) או (2).

(ד)החברה לא תחזיק שליטה או 5% או יותר מאמצעי השליטה בבז״א או באחד המנויים בסעיף 3(ד)(3)(א).

(ה)מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות, בתיאום עם ועדת המל״ח העליונה, יורה לחברה כי בשל צורכי החירום של מדינת ישראל, הובלת דלקים בעבורה תתבצע, ככל הניתן, על ידי אניית מכל ישראלית אחת לפחות; לענין סעיף קטן זה –

”אניית מכל ישראלית“ – אניית מכל שהיא כלי שיט ישראלי כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, או כלי שיט זר שהוא בשליטה של גורם ישראלי כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;

”ועדת המל״ח העליונה“ – כמשמעותה בהחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), בהחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ובכל החלטת ממשלה אחרת בענין.