סעיף 4 לתקנות הזבלים החקלאיים, 1938, סימון.

(1)כל צרור המכיל זבל חקלאי צריך לרשום עליו בכתב ברור ובר־קיימא –

(א)את שמו וכתובתו של האימפורטר או החרושתן המקומי ושם ארץ הייצור, אלא שהמנהל רשאי להרשות כי במקום השם והכתובת ישתמשו בסימן המסחרי או בשם העסק, שנרשמו אצל רושם סימני המסחר או רושם הפטנטים וסימני האמצאה, או גם בסימן המסחרי וגם בשם העסק;

(ב)את שם סימן האיכות ומספר תעודת־הרישום שניתנה עפ״י התקנות האלה;

(ג)מכסת האחוזים למאה, לפי המשקל של יסוד מן היסודות [במקור: העסודות] האלה:–

(I)חנקן שיבוטא בפורמולה N.

(II)חומצת הזרחן שתבוטא בפורמולה P₂O₃ וצריך לציין גם את כל שעור היסוד הזה וגם את השעור הנמס במים.

(III)אשלג שיבוטא בפורמולה K₂O.

(2)כל הסימנים שנקבעו לפי תקנה זו יהיו רשומים על החבילה או הפתק באותו צד.