Skip to main content

Regulations1938

Section 4 of תקנות הזבלים החקלאיים, 1938, סימון.

4. סימון

(1)כל צרור המכיל זבל חקלאי צריך לרשום עליו בכתב ברור ובר־קיימא –

(א)את שמו וכתובתו של האימפורטר או החרושתן המקומי ושם ארץ הייצור, אלא שהמנהל רשאי להרשות כי במקום השם והכתובת ישתמשו בסימן המסחרי או בשם העסק, שנרשמו אצל רושם סימני המסחר או רושם הפטנטים וסימני האמצאה, או גם בסימן המסחרי וגם בשם העסק;

(ב)את שם סימן האיכות ומספר תעודת־הרישום שניתנה עפ״י התקנות האלה;

(ג)מכסת האחוזים למאה, לפי המשקל של יסוד מן היסודות [במקור: העסודות] האלה:–

(I)חנקן שיבוטא בפורמולה N.

(II)חומצת הזרחן שתבוטא בפורמולה P2O3 וצריך לציין גם את כל שעור היסוד הזה וגם את השעור הנמס במים.

(III)אשלג שיבוטא בפורמולה K2O.

(2)כל הסימנים שנקבעו לפי תקנה זו יהיו רשומים על החבילה או הפתק באותו צד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הזבלים החקלאיים, 1938⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring