הנוסח המלא של תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם), התשפ״ה–2024, ב-7 סעיפים.

בתקנות אלה –

”איגרת חוב קונצרנית סחירה“ – איגרת חוב הנסחרת בבורסה בישראל;

”איגרת חוב“ ו”חברה“ – כהגדרתן בחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”בורסה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”דירוג“ ו”חברת דירוג“ – כהגדרתם בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014;

”ציפיות אינפלציה משוק ההון“ – שיעור השינוי הצפוי באינפלציה לשנה או לטווח הקצר ביותר שמעל שנה, כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל;

”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו־1 באוקטובר של כל שנה;

”ריבית העוגן“ – הרכיב המשתנה בריבית משתנה לא צמודה על אשראי לזמן קצוב, בהלוואה;

”ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית“ – ממוצע שיעורי ריבית העוגן שניתן במהלך חודש מסוים על ידי כלל התאגידים הבנקאיים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל;

”שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית“ – ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן שניתן במהלך חודש מסוים על ידי כלל התאגידים הבנקאיים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, המעניק הלוואות.

שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, יחושב, לכל רבעון, לפי נוסחה זו, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר, ובלבד שלא יפחת מ־0:

A*25% + B*75%

לעניין נוסחה זו –

”A“ – הממוצע בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית של התשואה הממוצעת של איגרת חוב קונצרנית סחירה; לעניין זה, ”התשואה הממוצעת של איגרת חוב קונצרנית סחירה“, ליום – הממוצע, ביום מסוים, המשקף תשואת איגרת חוב קונצרנית סחירה, קבועה ולא צמודה, לתקופת פדיון של שנה אחת בתשלום יחיד, של חברות שדירוגן הוא באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של כל אחת מחברות הדירוג שדירגו את החברה;

”B“ – הסכום המתקבל מחיבור של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית כפי שפורסמה לאחרונה על ידי בנק ישראל, ושל ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית בשלושת החודשים שלגביהם פורסם לאחרונה שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית, שקדמו למועד פרסום שיעור הריבית השקלית.

שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית השקלית לרבעון לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת אותו הרבעון, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר, ובלבד שלא יפחת מ־0.

שיעור דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין שיעורים אלה:

(א)חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר, בתוספת 2 נקודות אחוז;

(ב)שיעור של 6 נקודות אחוז.

(א)החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, לכל רבעון, את כל אלה:

(1)שיעור הריבית השקלית;

(2)ערכי A ו־B כאמור בתקנה 2;

(3)שיעור הריבית הצמודה;

(4)ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון לשנים עשר חודשים כאמור בתקנה 3;

(5)שיעור דמי הפיגורים.

(ב)הפרסום באינטרנט כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בתוך 10 ימים מתום כל רבעון.

תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס״ג–2003 – בטלות.

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס׳ 9), התשפ״ד–2023 (ביום 1.1.2025).