הנוסח המלא של תקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת זכות), תש״ל–1970, ב-8 סעיפים.

בתקנות אלה –

”רשם“ – רשם משכונות שנתמנה על פי תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשכ״ז–1967 (להלן – תקנות המשכון), לרבות מי שהוסמך על פי תקנות המשכון למלא תפקידיו של רשם משכונות;

”לשכה“ – לשכת רישום משכונות שהוקמה על פי תקנות המשכון;

”ספר“, ”תיק“ ו־”כרטסת“ – כמשמעותם בתקנות המשכון.

(א)הרוצה לרשום המחאת זכות לענין סעיף 42א לפקודה, ימציא לרשם הלשכה שבתחום פעולתה נמצא מענו של הממחה, הודעת המחאה ערוכה לפי הטופס שבתוספת, או בדומה לו ככל האפשר, בצירוף מספר עתקים כמספר הצדדים.

(ב)להודעה יצורף תצהיר של הממחה שנערך לפי סעיף 37 לפקודת העדות, המאמת את הפרטים הנקובים בהודעה.

(א)מקום מענו של הממחה הוא המקום הרשום בתעודת זהותו כמענו.

(ב)ממחה שאינו תושב ישראל ואין לו תעודת זהות, או כל ממחה אחר שאינו נכלל במסגרת תקנת משנה (א), רואים את ירושלים כמקום מענו.

(א)קיבל הרשם הודעת המחאה, יפעל בדרך האמורה בתקנה 5(ב) לתקנות המשכון, בשינויים המחוייבים.

(ב)הרשם ירשום בכרטסת את שמו של הממחה, מענו, מספר תעודת זהותו והמספר הסידורי של הודעת ההמחאה; הרישום בכרטסת ייעשה סמוך ככל האפשר אחרי קבלת ההודעה בלשכה.

כל אדם רשאי לעיין בספר, בתיק ובכרטסת בנוכחות עובד הלשכה ובפיקוחו ורשאי לקבל מהרשם אימות להעתקים של מסמכים ורישומים השמורים בלשכה לפי תקנות אלה.

בעד רישום הודעת המחאה תשולם האגרה שנקבעה לכך בתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשנ״ד–1994 (להלן – תקנות המשכון), ובעד כל פעולה אחרת של הרשם לפי תקנות אלה תשולם האגרה המתאימה, לפי הענין, שבתקנות המשכון.

תחילתן של תקנות אלה עם תחילת חוק המחאת חיובים, תשכ״ט–1969.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת זכות), תש״ל–1970“.