סעיף 21 לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025, קביעה, שינוי או ביטול של נקודות הצבה.

(א)ועדת ההיתרים רשאית לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, וכן לקבוע תנאים בעניינן, לשנותן או לבטלן, בהתחשב בין השאר בשיקולים אלה:

(1)מניעת ביקוש יתר לצוף באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה, בשים לב למאפייני הצמחייה באותו אזור, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים, ולמספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בו;

(2)מניעה של הפרעה משמעותית לציבור או של השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות בשל הצבת כוורות מאוכלסות באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה;

(3)ההשפעה של הצבת כוורות מאוכלסות על המגוון הביולוגי באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה;

(4)סמיכות נקודת ההצבה המיועדת להיקבע לשטח ביטחוני.

(ב)ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה ולא תאשר להוסיף יותר מחמש כוורות בנקודת הצבה קיימת, אלא לאחר התייעצות עם עובד המשרד להגנת הסביבה שמינה המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה לעניין זה; לא העביר העובד האמור התייחסות לפניית הוועדה בכתב בתוך 60 ימים, יראו כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.

(ג)ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה במקרקעין המפורטים להלן, אלא בהתקיים התנאי הקבוע לצידם:

(1)מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין שהם בשטח שאושר כגן לאומי או כשמורת טבע בתוכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבנייה – ניתן אישור של מנהל רשות הטבע והגנים או של מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)מקרקעין בניהול קרן קיימת לישראל כמשמעותה בחוק קרן קיימת לישראל, התשי״ד–1953 – ניתן אישור של מנהל קרן קיימת לישראל או של מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(3)מקרקעין של רשות מקומית – ניתן אישור של ראש הרשות המקומית או של מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(4)שטח ביטחוני או מקרקעין, ששר הביטחון, או עובד המדינה או חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי יש חשש שתיגרם פגיעה בביטחון המדינה בכניסה אליהם – ניתן אישור של נציג שר הביטחון לפי סעיף 7(א)(3) לחוק התכנון והבנייה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפועלת בשטח המחוז שבו נמצא האזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה (בחוק זה – נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה);

(5)מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – ניתן אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(6)מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מחזיק – ניתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין לפני ועדת ההיתרים; טען המחזיק את טענותיו לפני הוועדה, תמסור לו הוועדה את החלטתה המנומקת לעניין קביעת נקודת הצבה במקרקעין האמורים;

(7)מקרקעי ציבור שאינם מקרקעין כאמור בפסקאות (1) עד (6) – ניתן אישור של מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה.

(ד)פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל מי מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) או אל המחזיק, והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את קביעת נקודת ההצבה או כאילו קוים הליך לפי סעיף קטן (ג)(6), לפי העניין.

(ה)כל אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג), ובכלל זה המחזיק, רשאים לפנות לוועדת ההיתרים, בבקשה מנומקת בכתב, לשינוי או לביטול נקודת הצבה; ועדת ההיתרים לא תשנה ולא תבטל נקודת הצבה שיש לגביה היתר בתוקף, אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; הוועדה תקבל החלטה בבקשה בתוך 120 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ותשלח את החלטתה לבעל ההיתר ולמבקש השינוי או הביטול.