סעיף 11 לתקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה), התשפ״ו–2026, צו ביניים.

(א)בקשה למתן צו ביניים (בתקנה זו – הבקשה) תוגש בנפרד מן הערר, במועד הגשת הערר או לאחר מכן; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבערר (בתקנה זו – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר חתום ביד המבקש ומאומת כדין, והוראות תקנה 2(ד), החלות על תצהיר החתום ביד העורר יחולו לגבי תצהיר לאימות העובדות בכתב הבקשה לפי תקנת משנה זו, בשינויים המחויבים.

(ב)בית הדין רשאי לדחות את הבקשה על הסף.

(ג)לא דחה בית הדין את הבקשה על הסף, כאמור בתקנת משנה (ב), יורה למשיב להגיש תגובה לבקשה במועד שיקבע, ורשאי הוא להחליט בבקשה על יסוד כתב הבקשה והתגובה בלבד.

(ד)לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג).

(ה)ראה בית הדין לתת צו ביניים, רשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין.

(ו)צו ביניים שניתן לפי תקנה זו יהיה בתוקף עם המצאתו למשיב לפי תקנה 24(ב).

(ז)על ערובה שהופקדה לפי תקנה זו יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981, בשינויים המחויבים.