סעיף 2 לתקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה), התשפ״ו–2026, כתב ערר.

(א)ערר ייפתח בהגשת כתב ערר לבית הדין באמצעות המערכת המקוונת לפי תקנה 23.

(ב)כתב ערר יוגש בחתימת העורר או בא כוחו, במועד שנקבע בסעיף 19(ב) לחוק.

(ג)בכתב ערר ייכללו כל אלה:

(1)שם העורר, מספר זהותו, מענו ופרטי התקשרותו ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות;

(2)אם העורר הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 – ציון עובדה זו, או אם העורר הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;

(3)היה העורר מיוצג – שם עורך דינו, לרבות מספר רישיונו, מענו ופרטי התקשרותו, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות, וכן ייפוי כוח תקף;

(4)תיאור ההחלטה להטיל קנס נושא הערר והמועד שבו העורר קיבל הודעה עליה או שבו נודע לעורר עליה, לפי המוקדם;

(5)פירוט העובדות שעליהן מסתמך העורר;

(6)פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערר;

(7)הסעד המבוקש.

(ד)עובדות בכתב הערר יאומתו במסמכים, כמשמעותם בתקנה 14(א), אשר יצורפו לו, או בתצהיר חתום ביד העורר ומאומת כדין, שיצורף לכתב הערר, ושיהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ד), אם לא ניתן לאמת את העובדות שבכתב הערר באמצעות מסמכים והעורר לא הגיש תצהיר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי בית הדין להכריע בערר על יסוד כתבי בי־הדין שהוגשו לו, אלא אם כן מצא כי לצורך הכרעה בערר נדרש בירור ראייתי; מצא בית הדין כי נדרש בירור ראייתי כאמור, יורה על הגשת תצהיר כאמור בתקנת משנה (ד) או יקבע מועד לדיון בערר.

(ו)הגיש העורר בקשה לעניין אופן קיום הדיון בערר לפי סעיף 21 לחוק, יפרט בה את הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת בקשתו ויצרפה לכתב הערר.