סעיף 2 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026, הכרזה על הגבלה מלאה.

(א)השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, רשאי השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים לאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

(ב) (1)הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה או בחלק ממנה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים.

(2)השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בפסקה (1) עד תום התקופה האמורה באותה פסקה, ואם חלפה התקופה – רשאי הוא, באישור הוועדה, להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.