סעיף 3 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026, הכרזה על הגבלה ביטחונית.

(א)השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי משפט בנוכחות עצורים או אסירים בגירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בסעיף קטן (ב), למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית).

(ב)ואלה העבירות:

(1)עבירת טרור;

(2)עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;

(3)עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או עבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006, כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(4)עבירה לפי חלק ג׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(5)עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור; בפסקה זו, ”האזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

(ג)הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; השרים, באישור הוועדה, רשאים להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.