סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ו–2026, הגדרות.

בחוק זה –

”בית דין“ – בית דין רבני או בית דין שרעי;

”חוק הבוררות“ – חוק הבוררות, התשכ״ח–1968;

”עניין אזרחי“ – עניין שאינו אחד מאלה:

(1)עניין פלילי;

(2)עניין מינהלי – הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות; לעניין זה, ”רשות“ ו”החלטה של רשות“ – כהגדרתן בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000;

(3)עניין שבסמכות שיפוט של בית דין לפי חוק, לרבות עניין שניתן להסכים לגביו כי יהיה בסמכות השיפוט של בית דין;

(4)עניין הנוגע להליך שבין בני זוג נשואים או מי שהיו בני זוג נשואים;

(5)עניין שהמדינה או רשות מקומית היא צד לו;

(6) (א)עניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות לפי כל דין;

(ב)עניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה במהלך קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, אלא אם כן היוזמה להבאת ההליך לבית הדין הייתה של העובד;

(7)עניין הנוגע להליכי משמעת.