סעיף 137 לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, תרגילי חירום בשדה התעופה.

(א)בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:

(1)תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;

(2)שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:

(א)הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;

(ב)האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.

(ב)נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.

(ג)לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:

(1)הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;

(2)הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.