הנוסח המלא של תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, ב-180 סעיפים.

בתקנות אלה –

”אזור חיוני ILS‏“ (ILS critical area) – אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון (localizer) או מסוג משדר קרן זווית גלישה (glide slope) שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת (unacceptable) לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;

”אזור הנגיעה“ (touchdown zone) – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;

”אזור רגיש ILS‏“ (ILS sensitive area) – אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת (unacceptable) לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;

”אזור התמרון“ (manoeuvering area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;

”אזור התנועה“ (movement area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;

”אזור נקי ממכשולים“ (obstacle free zone) – המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי (inner approach surface), מישור מעבר פנימי (inner transitional surface) ומישור הפסקת נחיתה (balked landing surface), ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:

(1)מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;

(2)מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;

”אזור סיכון“ (hot spot) – שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;

”אירוע חירום“ (emergency) – לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו בסעיף 103 לחוק; פעילות חבלנית – ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם בסעיף 74 לחוק; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;

”ביצועי אנוש“ (human performance) – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;

”בסיס הגלגלים“ (wheel base) – המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;

”גדר“ – לרבות מחסום מתאים אחר, לפי תקנה 161;

”גובה החלטה“ (DH – Decision Height) – כהגדרתו בתקנות ההפעלה, לגבי גובה מפתן המסלול;

”גובה מזערי להנמכה“ (MDH – Minimum Descent Height) – כהגדרתו בתקנות ההפעלה, לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;

”גובה מעל פני הים“ (elevation) – גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;

”גובה שדה תעופה“ (Aerodrome elevation) – כהגדרתו בתקנות המידע;

”גורמים מסייעים“ – הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;

”גיאואיד“ (geoid) – המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;

”גישת מכשירים מסוג A‏“ (instrument approach operation type A) – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת (designed) הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;

”גישת מכשירים מסוג B‏“ (instrument approach operation type B) – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת (designed) הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ־250 רגל (75 מטרים);

”דרך לכלי רכב“ – משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;

”הנחיות ACI“ – ספר סימון ושילוט רחבות (”apron markings and signs handbook“) שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”זיהום“, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב (contaminant, contamination) – לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;

”זמן מעבר“, לגבי תאורות (switch-over time) – משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי (power supply changeover), כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל־50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;

”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור“ – לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;

”טיפוס“, לגבי כלי טיס (type) – כהגדרתו בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981;

”כוח חשמלי משני“ (secondary power) – אחד מאלה:

(1)כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי (independent public power) – תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;

(2)יחידה או יחידות כוח חלופי (standby power unit(s)) – מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (”גנרטורים“, engine generators) או מצברים (batteries);

”כוח חשמלי ראשי“ (primary power) – כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;

”לילה“ – כהגדרתו בתקנות ההפעלה;

”מגדל פיקוח“ – כהגדרתו בתקנות ההפעלה;

”מישור אופקי פנימי“ (inner horizontal surface), ”מישור גישה“ (approach surface), ”מישור גישה פנימי“ (inner approach surface), ”מישור הפסקת נחיתה“ (balked landing surface), ”מישור טיפוס לאחר המראה“ (take-off climb surface), ”מישור מעבר“ (transitional surface), ”מישור מעבר פנימי“ (inner transitional surface) ו”מישור קוני“ (conical surface) – לפי פרק 4 לנספח 14;

”מישור הגבלת מכשולים“ (obstacle limitation surfaces) – כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;

”מיתקן בשדה התעופה“ – לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;

”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול או מסלול הסעה;

”מכשול“ (obstacle) – עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:

(1)הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;

(2)הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;

(3)הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי תקנה 2(ג);

”מכשול חודר“ – מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;

”מסלול“ (runway) – אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;

”מסלול הסעה“ (taxiway) – דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;

”מסלול הסעה לפינוי מהיר“ (rapid exit taxiway) – מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;

”מסלול לא־ממוכשר“ (non-instrument runway) – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;

”מסלול ממוכשר“ (instrument runway) – אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;

”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ (non-precision approach runway) – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים (visual aids) ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;

”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ (precision approach runway) – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים (visual aids) ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:

(1)”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I“;

(2)”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II“;

(3)”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III“;

”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏“ (precision approach runway, category I) – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ־800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ־550 מטרים;

”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏“ (precision approach runway, category II) – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ־300 מטרים;

”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏“ (precision approach runway, category III) – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ־100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ־300 מטרים;

”מסמך 8643“ – מסמך שעניינו ”טיפוסי כלי טיס וכינוייהם“ (”Aircraft type designators (Doc 8643)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9137“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לשירותי שדה תעופה“ (”Airport services manual (Doc 9137)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9157“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתיכון שדה תעופה“ (”Aerodrome design manual (Doc 9157)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9184“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתכנון שדה תעופה“ (”Airport Planning Manual (Doc 9184)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9476“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית“ (”Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9829“ – מסמך שעניינו ”חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים“ (”Guidance on the balanced approach to aircraft noise management [sc. (Doc 9829)]“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9830“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת“ (”Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמך 9981“ – מסמך שעניינו ”נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה“ (”PANS-Aerodromes (Doc 9981)“), שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”מסמן“ (marker) – עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;

”מספר התנועות בשעת העומס היומית“ (number of movements in the mean busy hour) – הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;

”מערכת עצירה“ (arresting system) – מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול (overrunning);

”מערכת תאורת גישה“ (approach lighting system) – מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי תקנה 95, מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי תקנות 96 ו־97, או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, לפי תקנות 96 ו־98;

”מפרץ המתנה“ (holding bay) – אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;

”מפתן מסלול“ (threshold) – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;

”מפתן מסלול מוזז“ (displaced threshold) – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;

”מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים“ (outer main gear wheel span (OMGWS)) – המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;

”מרחק האצה־עצירה זמין“ (accelerate-stop distance available (ASDA)) – מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה (stopway) אם קיים;

”מרחק המראה זמין“ (take-off distance available (TODA)) – מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים (clearway), אם קיים;

”מרחק נחיתה זמין“ (landing distance available (LDA)) – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;

”מרחק ריצת המראה זמין“ (take-off run available (TORA)) – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;

”מרחקים מוצהרים“ (declared distances) לגבי מסלול – אלה: מרחק האצה־עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;

”משואת שדה תעופה“ (aerodrome beacon) – תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;

”משטח פנייה“ (runway turn pad) – אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;

”משיב אור“ (retroreflective) – לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין ”retroreflective“;

”נספח 10“ – אמות המידה (standards) וההמלצות (recommendations) הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical telecommunications radio navigation aids“, לרבות ההגדרות, התוספות (appendix) והצרופות (attachment) לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”נספח 14“ – אמות המידה (standards) וההמלצות (recommendations) הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות (appendix) והצרופות (attachment) לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”נספח 18“ – אמות המידה (standards) וההמלצות (recommendations) הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: ”The safe transport of dangerous goods by air“, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;

”נקודת מיכוון“ (aiming point) – אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;

”נתיב הסעה ברחבה“ (apron taxiway) – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;

”נתיב הסעה לעמדת חניה“ (aircraft stand taxilane) – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;

”נתיב הסעה סטנדרטי“ (standard taxi-route) – נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;

”סימון“ (marking) – סמל (symbol) או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;

”סימון הנחיה מחייב“ (mandatory instruction marking) – סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;

”סימוני מסלול“ (runway markings) – כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;

”סימוני מסלול הסעה“ (taxiway markings) – כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;

”סימון מידע“ (information marking) – סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;

”ספר העזר המבצעי“ (aerodrome manual) – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי סימן א׳ לפרק ז׳;

”סקר אווירונאוטי“ (aeronautical study) – מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;

”עוצמה יעילה“ (effective intensity) – עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;

”עמדת בדיקת VOR‏“ (VOR aerodrome checkpoint) – נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה־VOR המותקן על גבי כלי הטיס;

”עמדת המתנה למסלול“ (runway holding position) – עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;

”עמדת המתנת ביניים“ (intermediate holding position) – עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;

”עמדת המתנה על דרך לכלי רכב“ (road holding position) – עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;

”עמדת חניה“ (aircraft stand) – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;

”עצם זר“ (foreign object debris (FOD)) – עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;

”עצם שביר“ (frangible object) – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות (distort) או להתכופף (yield) בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;

”עקרונות הגורם האנושי“ (human factors principles) – עקרונות הישימים לתכן (design), רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;

”פס תאורות“ (barrette) – 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;

”ציר מסלול“ (centre line) – קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;

”צפיפות תנועה בינונית“ (medium aerodrome traffic density) – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל־25 בכל מסלול, או בין 20 ל־35 בשדה התעופה;

”צפיפות תנועה גבוהה“ (heavy aerodrome traffic density) – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;

”צפיפות תנועה נמוכה“ (light aerodrome traffic density) – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;

”צרופה א׳“ – צרופה א׳ (Attachment A) לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, volume I“;

”קטגוריית שדה תעופה“ (aerodrome category) – קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש (rescue and firefighting) שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי תקנה 139;

”קצב פריקה“ – הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;

”ראות על מסלול“ (runway visual range (RVR)) – כהגדרתה בתקנות ההפעלה;

”רחבה“ (apron) – אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;

”רישיון“ – רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי סעיף 32 לחוק;

”רצועת מסלול“ (runway strip) – אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו –

(1)להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;

(2)להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;

”רצועת מסלול הסעה“ (taxiway strip) – אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו –

(1)להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;

(2)להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;

”שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב“ – לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;

”שטח בטיחות בקצה מסלול“ (runway end safety area (RESA)) – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול (undershooting) או החורג מקצה מסלול (overrunning);

”שטח עצירה“ (stopway) – שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה (abandoned takeoff);

”שטח פנוי ממכשולים“ (clearway) – אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;

”שטח פעולת מד־גובה רדיו“ (radio altimeter operating area) – אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד־גובה רדיו;

”שלט הנחיה מחייב“ (mandatory instruction sign) – כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;

”שלט מידע“ (information sign) – כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;

”שיפוע אורכי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;

”שיפוע רוחבי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;

”שירותי קרקע“ (Ground handling services) – שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת״א;

”תאונת טיס“ – כהגדרתה בפרק ז׳ לחוק;

”תאורה תעופתית“ (Aeronautical ground light) – תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;

”תאורות המשך ציר“ – שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;

”תאורות מסלול“ (runway lighting) – כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;

”תאורות מסלול הסעה“ (taxiway lighting) – כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;

”תוואי שטח מורכב“ – תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;

”תוכנית חירום“ (aerodrome emergency plan) – תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי סימן ב׳ לפרק ז׳;

”תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה“ – התוכנית של שדה התעופה לפי חוק התכנון והבנייה, לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;

”תוספת מספר 1“ – תוספת (Appendix) מספר 1 לנספח 14 שעניינה ”Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels“;

”תוספת מספר 2“ – תוספת (Appendix) מספר 2 לנספח 14 שעניינה ”Aeronautical ground light characteristics“;

”תוספת מספר 3“ – תוספת (Appendix) מספר 3 לנספח 14 שעניינה: ”Mandatory instruction markings and information markings“;

”תוספת מספר 4“ – תוספת (Appendix) מספר 4 לנספח 14 שעניינה: ”Requirements concerning design of signs“;

”תנועה“ (movement), לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת – המראה או נחיתה;

”תפקיד ביטחוני“ – תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;

”תקנות ההפעלה“ – תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981;

”תקנות המידע“ – תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018;

”תקנות המנ״ב“ – תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017;

”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961;

”תרגיל חירום בעניין מוגדר“ (modular test) – תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;

”תרגיל חירום חלקי“ (partial emergency exercise) – תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;

”תרגיל חירום מלא“ (full-scale aerodrome emergency exercise) – תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;

”APAPI‏“ – Abbreviated Precision Approach Path Indicator;

”PAPI‏“ – Precision Approach Path Indicator.

(א)מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.

(ב)מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.

(ג)בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:

(1)מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה (shielding principle) לפי החלק השישי למסמך 9137;

(2)בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.

(ד)בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:

(1)ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;

(2)ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי חוק התכנון והבנייה, תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;

(3)הגשת התנגדויות לפי חוק התכנון והבנייה, לשם מניעת הקמת מכשול חודר;

(4)נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא־תעשה, לפי העניין;

(5)יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.

(ה)לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי פרק ג׳ לתקנות אלה, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:

(1)בעל הרישיון עשה את אלה:

(א)הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין ”aerodrome compatibility“;

(ב)הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת (acceptable level of safety) במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;

(2)המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.

(ו)אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.

(ז)לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס (ACR) לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה בתקנה 8 לתקנות המידע, בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה (PCR) או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.

(ח)על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.

(ט)לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן (design) את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:

(1)יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;

(2)מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;

(3)מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע (ground support equipment (GSE));

(4)קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;

(5)מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה (unit load devices (ULD));

(6)מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע (GSE) וכלי רכב המשמשים לחירום;

(7)מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;

(8)ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;

(9)דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;

(10)קיימת הגנה מספקת מהדף סילון (jet blast) לאנשים, תשתיות וציוד.

(א)מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.

(ב)בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על –

(1)20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;

(2)13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל־1,499 מטרים;

(3)10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ־1,200 מטרים.

(ג)בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ־5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.

(ד)בתקנה זו –

”אורך מסלול הייחוס“ (aeroplane reference field length) – לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה (MTOM), בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;

”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977.

בעל רישיון –

(1)לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי תקנה 3(א);

(2)יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס (aerodrome reference code) המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי תקנה 3 לתקנות המידע.

(א)בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול (threshold).

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז (displaced threshold), באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.

(ג)ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.

(ד)נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי־שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:

(1)הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר (graded) של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא־שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;

(2)הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי תקנה 17, בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים (declared distances) המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים (operations and performance characteristics) של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון –

(1)את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;

(2)את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין ”width of runways“, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים (OMGWS) של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ־30 מטרים.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא־ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו –

(1)אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;

(2)אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;

(3)אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.

(ב)לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה (independent parallel approaches) יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.

(ג)לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:

(1)אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות – המנהל הורה לו על הפרדת מכ״ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים (dependent parallel approaches);

(2)אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:

(א)המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד (independent parallel departures);

(ב)המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה (segregated parallel operations), ואולם –

(1)אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה (staggered) – רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ־300 מטרים;

(2)אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה (staggered) – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.

(ד)בתקנה זו, ”מסלולים מקבילים“ – לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

(א)בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי (longitudinal slope) שלו.

(ב)לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על –

(1)1% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(2)2% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:

(1)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;

(2)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;

(3)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.

(ד)לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים (consecutive) לאורכו עולה על –

(1)1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(2)2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

(ה)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:

(1)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);

(2)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);

(3)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).

(ו)לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א׳ לעניין ”Distance between slope changes“.

(ז)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:

(1)לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;

(2)לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;

(3)לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.

(ח)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:

(1)התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:

(א)30,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;

(ב)15,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;

(ג)5,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(2)45 מטרים.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:

(1)השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;

(2)השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:

(א)הוא אינו גדול מ-

(1)1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;

(2)2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;

(ב)הוא אינו קטן מ־1%.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.

(ג)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.

(ב)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול (average surface texture depth), ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.

(ג)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:

(1)משטח המסלול בלא פגמים (irregularities) העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;

(2)תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.

(ד)בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:

(1)באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך (continuous friction measuring device) העושה שימוש באמצעי הרטבה־עצמית (self-wetting features), ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;

(2)בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;

(3)לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;

(4)תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי תקנות המנ״ב, לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.

(ה)לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ (grooved or scored) אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול – אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:

(1)למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים – הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:

(א)60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;

(ב)60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;

(ג)75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;

(2)פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי תקנה 10, ולא עולה על 2.5%;

(3)מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול – הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;

(4)פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה (erosion) כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים (foreign object debris (FOD)) ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;

(5)למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F – הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ־60 מטרים.

(ב)לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה (stopway) לפי תקנה 19, אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה (runway turn pad), שמתקיימות בו הוראות אלה:

(1)הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;

(2)זווית ההצטלבות (intersection angle) המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;

(3)זווית ההיגוי (steering angle) של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;

(4)אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:

(א)1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;

(ב)2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;

(ג)3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ־18 מטרים;

(ד)4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;

(ה)4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;

(5)הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;

(6)השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;

(7)חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:

(א)הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס (stress) גדול מהרגיל על משטח הפנייה;

(ב)הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;

(8)משטח הפנייה הוא בלא פגמים (irregularities) העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;

(9)משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;

(10)לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה (erosion) של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון (jet blast) של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;

(11)חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.

(ג)בתקנה זו –

”המטוס התובעני ביותר“ – המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;

”רוחב מספיק“ – כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול (runway strip) שמתקיימות בה הוראות אלה:

(1)היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:

(א)60 מטרים –

(1)למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;

(2)למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;

(ב)30 מטרים – למסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;

(2)לגבי מסלול ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:

(א)140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(ב)70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(3)לגבי מסלול לא־ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:

(א)75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;

(ב)55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;

(ג)40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;

(ד)30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1)המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:

(א)הוא עצם שביר;

(ב)במסלול ממוכשר לגישה מדויקת – הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי (inner transitional surface);

(2)המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:

(א)הוא עצם שביר;

(ב)הוא נמוך ככל האפשר;

(ג)הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;

בפסקה זו, ”החלק הפנימי של רצועת המסלול“ –

(א)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;

(ב)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.

(ג)לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.

(ד)לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר (graded) של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)העצם טמון כולו בעומק גדול מ־30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;

(2)קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר (graded) למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:

(1)75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א׳ לעניין ”Grading of a strip for precision approach runways“;

(2)75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(3)40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

(ב)לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא־ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר (graded) למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:

(1)75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;

(2)55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;

(3)40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;

(4)30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

(ג)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:

(1)פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;

(2)החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה (erosion) של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;

(3)אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול – חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, ”כלי הטיס התובעני ביותר“ – כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;

(4)השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר –

(א)1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;

(ב)1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;

(ג)2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(5)השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים (abrupt changes or sudden reversals);

(6)השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט –

(א)השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין –

(1)יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;

(2)יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;

(ב)השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על –

(1)2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(2)3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(7)השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;

(8)החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס (load-bearing capacity) של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין ”Cover thickness required per subgrade type and aircraft group“:

(א)לגבי מסלול ממוכשר –

(1)75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(2)40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(ב)לגבי מסלול לא־ממוכשר –

(1)75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;

(2)55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;

(3)40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;

(4)30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול (runway end safety area (RESA)) (בתקנה זו – שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:

(1)הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:

(א)לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה (arresting system) – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;

(ב)לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;

(ג)לגבי מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 30 מטרים;

(2)רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;

(3)הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:

(א)הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;

(ב)הוא נמוך ככל האפשר;

(ג)הוא עצם שביר;

(4)הוא מיושר;

(5)השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה (approach surface) או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה (take-off climb surface);

(6)השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;

(7)השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;

(8)השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים;

(9)המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן –

(א)שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;

(ב)שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;

(ג)שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.

(ב)נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ־240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ־45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:

(1)הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;

(2)הוא נמוך ככל האפשר;

(3)הוא עצם שביר.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:

(1)הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין (TORA) למסלול שלו נקבע;

(2)אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;

(3)הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:

(א)למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;

(ב)למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא־ממוכשר;

(4)בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:

(א)הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;

(2)הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;

(ב)הם בלא שינוי־שיפוע או היפוכי־שיפוע פתאומיים;

(5)הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:

(א)הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;

(ב)הוא נמוך ככל האפשר;

(ג)הוא עצם שביר.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:

(1)רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;

(2)שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים בתקנות 9 ו־10 לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם –

(א)המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי תקנה 9 – לא יחולו לגבי שטח העצירה;

(ב)בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים – שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(3)הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;

(4)תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד־גובה רדיו (radio altimeter operating area), שמתקיימות בו הוראות אלה:

(1)הוא משתרע –

(א)לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;

(ב)לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;

(2)הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:

(א)היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;

(ב)היא בלא שינויים או היפוכי־שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד־גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול (exit taxiway), מסלולי הסעה לכניסה למסלול (entrance taxiway), ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול – מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:

(1)הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:

(א)את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי תקנה 3 לתקנות המידע, ופירטו בספר העזר המבצעי;

(ב)כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;

(2)כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:

(א)1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;

(ב)2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;

(ג)3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;

(ד)3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ־18 מטרים;

(ה)4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;

(ו)4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;

(3)במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;

(4)רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:

(א)7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;

(ב)10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;

(ג)15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;

(ד)23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;

(5)המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;

(6)הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:

(א)1.5% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;

(ב)3% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;

(7)המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:

(א)לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ – 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);

(ב)לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ – 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);

(8)קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:

(א)לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;

(ב)לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;

(ג)לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;

(9)השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:

(א)1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;

(ב)2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;

(10)חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:

(א)הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס (stress) גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;

(ב)הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;

(11)משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים (irregularities) הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;

(12)תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:

(1)רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול (turn-off curve) של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:

(א)550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(ב)275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(2)הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;

(3)הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין ”RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)“, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;

(4)זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ־25 מעלות.

לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:

(1)רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:

(א)רוחב החלק המיושר (graded), המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור בתקנה 25(א)(3);

(ב)רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה בתקנה 143;

(2)בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר – האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון (jet blast) של המנועים;

(3)הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

(א)לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:

(1)הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:

(א)44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;

(ב)38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;

(ג)34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;

(ד)25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;

(2)לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה – פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה (erosion) וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.

(ב)בתקנה זו, ”מקטע“ – לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.