סעיף 152 לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, מתן שירותי קרקע.

(א)לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:

(1)שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:

(א)בעל הרישיון;

(ב)המפעיל האווירי של כלי טיס;

(ג)ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;

(2)ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית (initial intervention) לפחות במקרה של שריפת דלק (fuel fire), זמינים, באופן מיידי;

(3)קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי (major fuel spill), להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.

(ב)לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום –

(1)ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;

(2)קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).