סעיף 56 לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, סימון הנחיה מחייב.

(א)בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב (mandatory instruction marking), נוסף על שלט הנחיה מחייב (mandatory instruction sign), בכל אחד מאלה:

(1)על מסלול ההסעה – אם רוחבו עולה על 60 מטרים;

(2)על משטח אזור התנועה – במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.

(ב)אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.

(ג)בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:

(1)על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־9 מטרים, הסימון יהיה –

(א)לפי איור משנה ”A – taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;

(ב)במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;

(ג)כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;

(ד)כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;

(2)על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו –

(א)לפי איור משנה ”B – taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;

(ב)משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;

(ג)במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:

(1)מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;

(2)מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;

(3)על אף האמור בתקנה 37(ב), סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה (no entry), שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו ”NO ENTRY“;

(4)הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;

(5)נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;

(6)כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:

(א)4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;

(ב)2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים.

(ד)שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי תקנה 49(4) על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו ”CAT II“‏, ”CAT III“ או ”CAT II/III“, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:

(1)סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;

(2)שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;

(3)לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים – סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;

(4)כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ־1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;

(5)תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו־(5).

(ה)בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.