חוק1977הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 128 לחוק העונשין, תשל״ז–1977, סודיות הדיון.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: עבירות / פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים / סימן ז׳: סדרי דין
128. סודיות הדיון
[ד/38]
היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי סימנים ב׳ או ד׳ סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות –
(1)כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;
(2)כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;
(3)כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;
ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק העונשין, תשל״ז–1977 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.