Skip to main content

Law1977

Section 128 of חוק העונשין, תשל״ז–1977, סודיות הדיון.

This section is in חלק ב׳: עבירות / פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים / סימן ז׳: סדרי דין

128. סודיות הדיון

[ד/38]

היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי סימנים ב׳ או ד׳ סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות –

(1)כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;

(2)כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;

(3)כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;

ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק העונשין, תשל״ז–1977⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring