סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, ימי מנוחה.

(א)שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.

לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.

פורסמו הודעות על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים (י״פ תשי״ד, 1284; י״פ תשמ״א, 2334).

(ב)הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו –

(1)לגבי יהודי – על מועדי ישראל;

(2)לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.