סעיף 19 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, קיום צוים וכו׳.

(א)כל צו, הוראה, הודעה, דרישה, תעודה, מסמך, הרשאה, רשיון, פטנט, סימן אמצאה, סימן מסחר וכל זכות וזכיון אחר, וכן כל חוב, חובה או חיוב שניתנו או הוטלו על ידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו, ממשלת ארץ־ישראל, רשויותיה או פקידיה, ואשר היו ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) בעלי תוקף בשטח המדינה, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו, בלתי אם נקבעה הוראה אחרת באחת הפקודות של מועצת המדינה הזמנית.

(ב)תקנות, צוים, הודעות והוראות שנתפרסמו ברבים בין יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) לבין יום פרסום פקודה זו, על ידי הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ־ישראל, מנהלת העם, או אחת ממחלקותיהם, כדי להבטיח קיום אספקה ושירותים חיוניים או מטרות כלכליות אחרות, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה.