סעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בקשות שונות.

רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו־(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד:

(1)מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;

(2)מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;

(3)הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;

(4)החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת־יתר או מסיבה אחרת;

(5)תשלום כסף מקופת בית המשפט;

(6)מינוי אפוטרופסים לדין;

(7)הוראות בדבר המצאת כתבי בי־דין, לרבות תחליף המצאה;

(8)שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;

(9)בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות סעיף 101;

(10)מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;

(11)ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;

(12)קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 (להלן – פקודת פשיטת הרגל).