סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, תצהיר שבכתב כראיה בדין.

(א)מקום שמותר לאדם על־פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על־ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

(ב)האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על ידי אחד מאלה:

(1)שופט;

(2)דיין בבית דין דתי;

(3)היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם;

(4)עורך־דין;

(5)ראש רשות מקומית;

(6)אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים.