Ordinance1971The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 15 of פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, תצהיר שבכתב כראיה בדין.
This section is in פרק ב׳: עדות שבכתב / סימן א׳: תצהירים
15. תצהיר שבכתב כראיה בדין
תיקון: [תשט״ז] [ע/37]
(א)מקום שמותר לאדם על־פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על־ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
(ב)האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על ידי אחד מאלה:
(1)שופט;
(2)דיין בבית דין דתי;
(3)היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם;
(4)עורך־דין;
(5)ראש רשות מקומית;
(6)אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים.
The text on this page is adapted from the entry פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.