סעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996, השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר.

(א)משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראת חוק זה או לפי חוק השיפוט הצבאי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א); ובלבד שהשוואה כאמור של נתוני זיהוי שלא מתקיימים לגביהם התנאים להכללה במאגר לפי הוראות סעיף 11יג תהיה השוואה חד־פעמית.

(א1) (1)קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי מגוף משטרתי או מגוף מקביל לו מחוץ לישראל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א), לרבות במסגרת קיום הסכם או מזכר כאמור בסעיף 11טז3, ואין היא רשאית לכלול אותם במאגר, רשאית היא לערוך השוורה חד־פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות.

(2)קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי שהופקו כדין מטביעת אצבעות ותצלומים מרשות אחרת, רשאית היא לערוך השוואה חד־פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, לצורך אישור כניסה לישראל.

(3)שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה חד־פעמית בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי חיקוק אחר אשר ייקבע בצו, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר.

(א2)משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני זיהוי שניטלו מזרים לפי חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע, התשפ״ד–2024, והועברו אליה לפי סעיף 15 לחוק האמור, לבין נתוני זיהוי של חשודים, נאשמים, מורשעים או אסירים הכלולים במאגר לפי חוק זה, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים – ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע עבירה.