חוק1996הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996, היתר.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: חיפוש בגוף החשוד
9. היתר
(א)היתר לחיפוש פנימי יכלול את אלה:
(1)שם מבקש ההיתר, דרגתו ותפקידו;
(2)פירוט העבירה שבקשר עמה מבקשים לערוך את החיפוש הפנימי;
(3)שמו של החשוד שלגביו ניתן ההיתר;
(4)פירוט הפעולה שיש לבצע, התנאים לעריכתה ומקום ביצועה או סוג המקום;
(5)כשירותו של מבצע הפעולה;
(6)כל הוראה אחרת שבית המשפט רואה לתיתה לענין החיפוש הפנימי;
(7)משך תוקפו של ההיתר;
(8)תאריך ומקום מתן ההיתר;
(9)שמו וחתימתו של השופט שנתן את ההיתר.
(ב)תוקפו של היתר לפי סעיף זה יהיה כפי שיקבע בית המשפט ובלבד שלא יעלה על שלושה ימים, כשבמניינם לא יבואו בחשבון שבתות וחגים; בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תוקפו של ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה ימים בכל פעם.
(ג)היתר בית המשפט ואישור הרופא כאמור בסעיף 4(ד) יהיו אסמכתה לעורך החיפוש לעשותו על פי הפירוט שיקבע הרופא באישורו; אולם אין במתן היתר כאמור כדי לחייב בעל מקצוע רפואי לעשות פעולה שהחשוד מסרב לתת בפניו הסכמה לעשייתה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.