Law1996The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 9 of חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996, היתר.
This section is in פרק ב׳: חיפוש בגוף החשוד
9. היתר
(א)היתר לחיפוש פנימי יכלול את אלה:
(1)שם מבקש ההיתר, דרגתו ותפקידו;
(2)פירוט העבירה שבקשר עמה מבקשים לערוך את החיפוש הפנימי;
(3)שמו של החשוד שלגביו ניתן ההיתר;
(4)פירוט הפעולה שיש לבצע, התנאים לעריכתה ומקום ביצועה או סוג המקום;
(5)כשירותו של מבצע הפעולה;
(6)כל הוראה אחרת שבית המשפט רואה לתיתה לענין החיפוש הפנימי;
(7)משך תוקפו של ההיתר;
(8)תאריך ומקום מתן ההיתר;
(9)שמו וחתימתו של השופט שנתן את ההיתר.
(ב)תוקפו של היתר לפי סעיף זה יהיה כפי שיקבע בית המשפט ובלבד שלא יעלה על שלושה ימים, כשבמניינם לא יבואו בחשבון שבתות וחגים; בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תוקפו של ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה ימים בכל פעם.
(ג)היתר בית המשפט ואישור הרופא כאמור בסעיף 4(ד) יהיו אסמכתה לעורך החיפוש לעשותו על פי הפירוט שיקבע הרופא באישורו; אולם אין במתן היתר כאמור כדי לחייב בעל מקצוע רפואי לעשות פעולה שהחשוד מסרב לתת בפניו הסכמה לעשייתה.
The text on this page is adapted from the entry חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.