סעיף 18א לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, פיטורי עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע או מפאת הזדהות עם טרור.

(א)בלי לגרוע מהוראות כל דין, המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי לפטר עובד הוראה המועסק על ידי המדינה אם הוכח להנחת דעתו כי העובד נקט התנהגות בעלת אופי מיני, אשר לנוכח היותו עובד הוראה יש בה משום חומרה מיוחדת.

(א1) (1)בלי לגרוע מהוראות כל דין, המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי לפטר עובד הוראה המועסק על ידי המדינה, אם הוכח להנחת דעתו כי התקיים אחד מאלה:

(א)העובד עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי כמשמעותו בסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עימו, לנוכח החומרה המיוחדת בהיותו עובד הוראה, ובכלל זה עבודתו עם קטינים או חסרי ישע;

(ב)העובד הורשע בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

(ג)העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד שגורמי הביטחון החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך; בפסקת משנה זו, ”גורמי הביטחון“ – שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.

(2)פוטר עובד הוראה לפי הוראות פסקה (1)(ב), תהיה המדינה, על אף הוראות כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, פטורה ממתן הודעה מוקדמת על פיטורים; העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, זולת אם בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הפיטורים היו בנסיבות מיוחדות, שאינן מצדיקות מתן פיצויי פיטורים, כולם או חלקם.

(ב) (1)לא יפטר המנהל הכללי עובד לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(2)המנהל הכללי של משרד החינוך לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (א1)(1) אלא לאחר שהודיע לעובד ולנציב שירות המדינה כי בכוונתו לבחון את פיטוריו של העובד לפי הוראות אותה פסקה ונתן להם ולכל גורם בעל זיקה לעובד הזדמנות להתייחס, בתוך שבעה ימים, לכוונה לפטר את העובד; המנהל הכללי יקיים שימוע לעובד בתוך חמישה ימים ממועד קבלתן של התייחסויות כאמור; החלטה לגבי הפיטורים תתקבל בתום חמשת הימים האמורים.

(ג)עובד הוראה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), רשאי לערור עליה לפני שר החינוך בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.