סעיף 18ב לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, מניעה להעסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית.

(א)מטרת סעיף זה למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה ולשמור על ערכי החינוך של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שגובשו בחוק זה.

(ב)לא יועסק כעובד הוראה על ידי המדינה מי שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית, והוא ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי הנדרש לשם העסקה כעובד הוראה בישראל.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי להעסיק עובד הוראה שיש לו תואר כאמור באותו סעיף קטן, אם יש לו תואר ראשון נוסף ממוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, ותעודת הוראה ממוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיהיה בהעסקתו משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.

(ד)לא יסרב המנהל הכללי להעסיק עובד הוראה לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

(ה)מי שהמנהל הכללי סירב להעסיק לפי סעיף קטן (ג), רשאי להשיג על כך לפני שר החינוך, בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על החלטת המנהל הכללי.

(ו)הוראות סעיף זה יחולו גם על מנהל בית ספר ומפקח.

(ז)בסעיף זה, ”מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית“ – כל אחד מאלה, לרבות שלוחה או סניף של מוסד כאמור:

(1)מוסד להשכלה גבוהה הנמצא ביהודה והשומרון או בחבל עזה, שאינו מוסד אקדמי ישראלי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה;

(2)מוסד להשכלה גבוהה המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורם מטעמה;

לעניין זה, ”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מזמן לזמן.