סעיף 42 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, ראָיות.

(א)תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שרת בשירות צבאי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.

(ב)תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ג) (1)רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה;

(2)קצין רפואי הוא קצין צבא־הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי פקודת המתעסקים ברפואה, 1947, ונתמנה על־ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה.

(ד)מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ה)מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על־ידי שר הבטחון או על־ידי מי שהוסמך על־ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ו)אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי־קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית־דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.