סעיף 39 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, תשלום הוצאות.

(א)בית דין רשאי לפסוק לבעל דין הוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין.

(ב)עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני בית דין, רשאי בית הדין לפסוק לו דמי נסיעה, לינה ושכר בטלה, ואם הוא עד מומחה – גם שכר טרחה.

(ג)בית דין רשאי להטיל את תשלום ההוצאות או שכר הטרחה לעדים על בעלי הדין, או על מי מהם, ולקבוע את שיעור התשלום שישלם כל אחד מהם.

(ד)יושב ראש המותב רשאי לחייב בעל דין להפקיד פקדון לתשלום הוצאות או שכר טרחה לעדים.