סעיף 34 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, עבירות משמעת.

(א)עובד המדינה שעשה ביודעין אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1)לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או תקנה או הוראת מינהל לפיו;

(2)התחייב למטרה פלונית, בעצמו או יחד עם אחר, מעבר לסכום שבו מותר להתחייב לאותה מטרה על פי חוק התקציב השנתי, כאמור בסעיף 6;

(3)קיבל לעבודה עובדים למטרה פלונית מעבר למספר המשרות הקבוע לאותה מטרה בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי;

(4)שילם כספים למטרה פלונית, שלגביה נקבע בחוק התקציב השנתי סכום הוצאה מותנית בהכנסה –

(א)מעבר לסכום התקבול שנתקבל למעשה באותה שנה לאותה מטרה;

(ב)מעבר לסכום ההוצאה המותנית בהכנסה שנקבע כאמור, אף אם התקבול למעשה עלה על אותו סכום, אלא אם כן הסכום הוגדל על פי סעיף 11(א)(3) ובמידה שהוגדל;

(5)חתם או התיימר לייצג את המדינה או התחייב בשמה לגבי עסקה שמדובר בה בסעיפים 4 או 5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, ללא הרשאה לפי סעיף 6 לאותו חוק, או שלא בהתאם להרשאה.

(ב)עובד המדינה שנתן הוראה לבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א) או אישר עשיית פעולה כאמור, אשם בעבירת משמעת.

(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי פעולה כאמור בהם מעבר למנת המימון שנקבעה לפי סעיף 9.