חוק1956הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956, בזיון בית הדין.
7א. בזיון בית הדין
תיקון: תשמ״א
(א)לבית דין, כשהוא דן בענין שבשיפוטו, יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 6 ו־7 לפקודת בזיון בית המשפט, בשינויים המחוייבים.
(ב)הודעה בכתב על קנס או מאסר שהוטלו מכוח סעיף קטן (א) תינתן מיד לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את הקנס או המאסר או לשנותם לקולה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט״ז–1956 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.