סעיף 10 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, מען להמצאה.

(א)המען להמצאה האמור בתקנה 9 יהא –

(1)מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו;

(2)משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו;

(3)מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי־דין לפי תקנה 478, אלא שאם אחד המקומות האמורים אינו בתחומה של המדינה, יצוין כמען להמצאה מקום בתחום המדינה.

(ב)לא צויין מען כאמור בתקנת משנה (א), לא יקובל כתב התביעה, אולם לפי דרישת התובע יחליט בית המשפט שלפניו מובאת התובענה, או הרשם, אם כתב התביעה הוא בהתאם להוראה בדבר המען ואם לאו.