Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 10 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, מען להמצאה.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ב׳: הליכי המשפט / פרק ג׳: פתיחת תובענה / סימן ב׳: כתב תביעה
10. מען להמצאה
[8]
(א)המען להמצאה האמור בתקנה 9 יהא –
(1)מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו;
(2)משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו;
(3)מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי־דין לפי תקנה 478, אלא שאם אחד המקומות האמורים אינו בתחומה של המדינה, יצוין כמען להמצאה מקום בתחום המדינה.
(ב)לא צויין מען כאמור בתקנת משנה (א), לא יקובל כתב התביעה, אולם לפי דרישת התובע יחליט בית המשפט שלפניו מובאת התובענה, או הרשם, אם כתב התביעה הוא בהתאם להוראה בדבר המען ואם לאו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.