תקנות1984הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 295ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, בקשה לסעד ביניים.
זה נוסח קודם, ששמור לצד הנוסח הנוכחי.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ג׳1: תובענות בעניני משפחה / פרק כ״ב1: החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ
295ה. בקשה לסעד ביניים
תיקון: תשנ״ו, תשס״ט
(א)עם הגשת התביעה יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.
(ב)בית המשפט יחליט בבקשה לסעד ביניים עם הגשתה על פי צד אחד, בענינים המפורטים להלן:
(1)צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הילד או נגד מי שמחזיק בו;
(2)צו האוסר על יציאתו של הילד ממקום המפורט בצו;
(3)צו להפקדת כל דרכון ותעודת מעבר על שם הילד או שהילד רשום בו;
(4)צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לפקיד סעד להביא את הילד לפני בית המשפט;
(5)צו המופנה לרשויות שיפוטיות או מינהליות אחרות שלא לדון בענינו של הילד לפי סעיף 16 בתוספת לחוק;
(6)כל צו שלדעתו ימנע פגיעה נוספת בילד או בזכויות של צדדים מעוניינים או אשר יבטיח החזרתו מרצון של הילד או למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום.
(ג)העתק צו לפי סעיף קטן (ב)(4) יומצא על ידי המבקש ליועץ המשפטי לממשלה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.