Skip to main content

Regulations1984

Section 295ה of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, בקשה לסעד ביניים.

This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.

This section is in חלק ג׳1: תובענות בעניני משפחה / פרק כ״ב1: החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ

295ה. בקשה לסעד ביניים

תיקון: תשנ״ו, תשס״ט

(א)עם הגשת התביעה יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.

(ב)בית המשפט יחליט בבקשה לסעד ביניים עם הגשתה על פי צד אחד, בענינים המפורטים להלן:

(1)צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הילד או נגד מי שמחזיק בו;

(2)צו האוסר על יציאתו של הילד ממקום המפורט בצו;

(3)צו להפקדת כל דרכון ותעודת מעבר על שם הילד או שהילד רשום בו;

(4)צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לפקיד סעד להביא את הילד לפני בית המשפט;

(5)צו המופנה לרשויות שיפוטיות או מינהליות אחרות שלא לדון בענינו של הילד לפי סעיף 16 בתוספת לחוק;

(6)כל צו שלדעתו ימנע פגיעה נוספת בילד או בזכויות של צדדים מעוניינים או אשר יבטיח החזרתו מרצון של הילד או למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום.

(ג)העתק צו לפי סעיף קטן (ב)(4) יומצא על ידי המבקש ליועץ המשפטי לממשלה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring